ניהול ידע (KM) הנו תהליך הכולל: לכידה, פיתוח, שיתוף ושימוש יעיל בידע ארגוני.

ניהול ידע מתייחס למעשה, לאימוץ גישה רב תחומית/מערכתית על מנת להשיג יעדים ארגוניים באמצעות מקסום השימוש בידע הארגוני.

כדִיסצִיפּלִינָה מבוססת מאז 1991, ניהול ידע נלמד במסגרת קורסים בתחום מנהל עסקים, מערכות מידע, ניהול , ספרנות ועוד תחומים רבים אחרים.  ענפים רבים החלו לאמץ בשנים האחרונות את תהליכי ניהול הידע ובכללם ענף המדיה, מדעי המחשב, בריאות ציבורית ומדיניות ציבורית.

חברות גדולות רבות וארגונים ללא מטרות רווח  מקצים משאבים ייעודים לניהול ידע פנים ארגוני כחלק מפעילות מחלקות האסטרטגיה העסקית, טכנולוגיות המידע ומשאבי האנוש.

חברות הייעוץ המובילות מעסיקות יועצים ומחלקות העוסקים במתן ייעוץ בנושא ניהול ידע לאותם חברות גדולות וארגונים ללא כוונת רווח.

מאמצים בתחום ניהול ידע מופנים באופן טיפוסי לכיוון יעדים ארגוניים כגון שיפור ביצועים, יתרון תחרותי, חדשנות, שיתוף במסקנות שהוסקו ולקחים שנרכשו, אינטגרציה ושיפור המשכיות הארגון.

ניהול ידע חופף בחלקו עם תחום הלמידה הארגונית, אולם הוא מבודל מתחום זה בכך שניהול ידע שם דגש על ניהול ידע כנכס אסטרטגי ומעודד שיתוף מידע.  זהו למעשה תהליך המספק כלים ללמידה ארגונית אולם משמש כמכניזם קונקרטי יותר במהלך תהליך ניהול ידע.

תחום ניהול הידע הנו בעל היסטוריה ארוכה במהלכה נצבר ונוהל ידע במסגרות כמו: דיונים במהלך העבודה, חונכות רשמית, פורום דיונים,  ספריות ארגוניות, הסמכה מקצועית ותוכניות חונכות.

עם אימוץ והטמעת מערכות ממוחשבות במסגרת חברות וארגונים החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20, במהלכן הוטמעו מערכות טכנולוגיות כגון: בסיסי נתונים,  מאגרי  ידע,  מערכת מומחה, מערכות תומכות החלטה, אינטראנט וסביבת עבודה ארגונית נתמכת מחשוב, עלה בקרב הארגונים והחברות הגדולות הצורך לנהל את המידע והידע הארגוני תוך אינטגרציה בין המערכות הממוחשבות והמערכים הפיזיים.

מחקרים מוקדמים בחברות וארגונים אשר הטמיעו מערכות טכנולוגיות הכירו בחשיבות מערכת ניהול הידע בארגון  כאמצעי יוצא דופן להנגשה של ידע רב ממדי בנושאי אסטרטגיה, תהליך ומידות לדרג מקבלי ההחלטות והעובדים בחברה